היום נעצור כל אחד ל 5 דקות.
5 דקות של נתינה לעולם.
העולם כמנהגו נוהג?
בוקר ראשון של האביב נראה כאילו הכל כרגיל, השמש זורחת, ציפורים מצייצות, מעט רוח נושבת ומזיזה עצים, הטבע בהחלט ממשיך לפעול כהרגלו, ואני …. אני יושבת ויודעת שלא הכל כרגיל (למרות שאצל חלק מהאנשים זה בהחלט נראה כך). אז איך זה יכול אני שואלת את עצמי, ולמה בדיוק הייתה כוונת חז"ל שנאמר "אין חדש תחת השמש, העולם כמנהגו נוהג", מי זה העולם שנוהג כמנהגו?
האם זה הטבע?
האם זה האנשים?
האם זה המחשבות, הרגשות, ההתנהגות?
אני מעריכה שכולנו הכוונה הטבע, והאדם כי אחד הם.
אז מה זה אומר מבחינתנו שהעולם כמנהגו נוהג?
האם זה מסר עבורנו עוד מלפני אלפי שנים?
האם זה סוג של תיקון עבורנו ובכל דור ודור?
אני מאמינה שכן ויותר מכך זה תיקון של העולם ומי שחיי בו, שהרי לא יתכן שנמשיך כל אחד להיות לעצמו, עם הפחדים, הדאגות, הרצונות והאנוכיות שלו.
לא יתכן שלא נלמד מהסיפור הזה כלום.
כל דבר מגיע אלינו עם סיבה טובה והפעם הדבר הזה (קורונה) הגיע לבקר את כולנו, זה כבר לא השכן שלי, זה כבר לא שלו, זה של כולנו כאן ועכשיו.
אז לא תעצרו רגע ותשאלו את עצמכם (זה לוקח 5 דקות מבטיחה לכם)
מי אני בתוך הסיפור הזה?
איזה חלק יש לי בסיפור הזה?
מה אני יכול לעשות בסיפור הזה?
5 דקות זה כל הסיפור , בואו נהיה חלק מהעולם, בואו נהיה חלק מכולם, בואו נפעל כל אחד בחלקו למען השלם העולמי.
בברכה ואהבה
בטי שרם.
